תיקים נבחרים
ערעור אזרחי 739/13 בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בענין מועצה אבן יהודה:+
שם נדון ערעורו של בעלים אשר ביקש לבטל את חיובו בארנונה בגין בנין באזור תעשיה באבן יהודה.לטענת הבעלים בנייתו של הבנין לא הסתיימה והוא לא היה ראוי לשימוש.על אף שבהליכים אחרים לצורך חיבור קו ביוב ולשם קבלת טופס 4 לבנין, הצהיר המערער כי הקמת המבנה הושלמה.ביהמ"ש העליון קיבל את טענתנו בקובעו כי ההליכים המשפטיים אינם "תכנית כבקשתך" בהם יכול פלוני לטעון פעם כך ופעם אחרת, ולסתור את דבריו שלו עצמו בהתאם לאינטרסים נשוא ההליך הרלבנטי.מכאן, שעה שהמערער טען כי בניית המבנה הסתיימה, כאשר הדבר תאם את צרכיו באותה עת, הוא מושתק מלטעון אחרת (לענין ארנונה) רק כיון שצרכיו השתנו.
ערעור מינהלי 45579-07-16 בביהמ"ש מחוזי בחיפה:+
הערעור נסב סביב תביעת פיצויים לירידת ערך שהוגשה מכח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. התביעה הוגשה ע"י בעל זכויות שרכש את זכויותיו מכונס נכסים אגב מימוש משכנתה. הרכישה נעשתה לאחר שהתכנית הפוגעת קיבלה תוקף. הועדה המקומית טענה כי זכויות התביעה נותרו בידי הבעלים הקודמים שזכויותיהם נמכרו כאמור בהליך כינוס הנכסים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדתנו כי בהיעדר ראיה לסתור – הזכויות הנמכרות כוללות גם את הזכות לפיצויים בגין הפגיעה במקרקעין מכח התכנית. נקבע במקרה זה כי מימוש המשכנתה כלל גם את זכות התביעה, ואף זכות זו נמכרה.
ערר 010/2017 בועדת ערר מחוזית:+
שם נקבע כי שומה מכרעת בהיטל השבחה איננה מתבטלת עם ביטול ההסכם שמכוחו התבקש מימוש הזכויות.
ערעור עתירה מינהלית 1370/2007 בביהמ"ש העליון, בענין תחיה קרמר ואח':+
הערעור נסוב סביב טענת המערערים כי משלא מומש הצורך הציבורי שלשמו הופקעה מהם קרקע, וזאת למרות חלוף שנים רבות, יש להשיבה לבעלותם. טענת המערערים היתה שלמרות שהקרקע הועברה לרשות המקומית בדרך של מכר ללא תמורה, חלים על ההעברה דיני ההפקעות. ביהמ"ש קבע כי אין להעניק בנסיבות הערעור, ל"פעולת המכר ללא תמורה" שבוצעה, את אותן ההגנות הקבועות בדין למי שמקרקעיו הופקעו. ולמעלה מן הצורך, גם בהנחה כי דין העברת הזכויות בחלקה כאן כדין הפקעה, נוטה הכף שלא להשיב את החלקה לידי המערערים.
רע"א 6188/2004 בביהמ"ש העליון, בענין אלינוער רבין ואח':+
שם נפסק כי יש לייחס משקל לתכנית מתאר ארצית תמ"א 31 בקביעת היטל ההשבחה.
ע"א 381/88 וע"א 403/88 בבהמ"ש העליון, בענין דוד לצין ו-15 אח':+
שם נקבעה לראשונה ההלכה, שתביעה על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה כוללת גם פגיעה בשל הקפאה זמנית וחוסר אפשרות לנצל מקרקעין. בית המשפט הרחיב את המונח "נפגעו על ידי תוכנית" שבסעיף זה לא רק לירידת ערך מקרקעין כתוצאה מאישור תוכנית, אלא גם לפגיעה עקיפה הנגרמת בשל הקפאה ממושכת באפשרויות ניצול המקרקעין.
בג"ץ 5145/91 בבית המשפט העליון, בענין צבי מימון ואח' נ' זיוה בן דרור, ראש המועצה המקומית אבן יהודה ואח':+
העתירה נסובה סביב חוק עזר לאבן יהודה (סלילת רחובות), בו נקבעה שיטת גבייה חדשה של היטלי סלילה מבעלי נכסים גובלים. המדובר בחוק עזר אשר שינה שיטת חישוב ישנה לפיה נגבו "דמי השתתפות" מבעלי המקרקעין בהתאם להוצאות הסלילה בפועל. בחוק העזר החדש נקבעה שיטת ההיטלים על פי תעריף קבוע ואחיד לכל בעלי המקרקעין שבתחום הישוב. בית המשפט אישר את חוקיותו של חוק העזר לאחר בחינה של כל ההליכים שקדמו לאישורו על ידי המועצה ושר הפנים ודחה את העתירה.
ערעור עתירה מינהלית 2775/2001 בביהמש העליון, בענין ויטנר נגד ועדת שרונים ואח':+
שם נקבע מהם מקרקעין "גובלים" בתחום תכנית בנין עיר שבעליהם זכאי לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
חיה גוגיג ושות’ – חברת עורכי דין
משרד בוטיק בתחום הנדל"ן אשר נוסד בשנת 1978. מייצג את לקוחותיו במקצועיות, במסירות ובנאמנות תוך מתן יחס אישי וזמין לכל לקוח.
המשרד מהמובילים בתחום, מונה כיום 6 עורכי דין ורו"ח, מתמחים, צוות מומחים לרישום מקרקעין, פקידות והנהלת חשבונות. צוות המשרד מעניק שירותים משפטיים יצירתיים בבניית עסקאות מורכבות, טיפול בסוגיות מיסוי, ליווי הליכי תכנון ובניה, טיפול בירושות, עריכת צוואות, נושאים אזרחיים שונים, ועוד, עד להשגת התוצאה המיטבית ללקוח.
לפרופיל החברה