שם נדון ערעורו של בעלים אשר ביקש לבטל את חיובו בארנונה בגין בנין באזור תעשיה באבן יהודה.לטענת הבעלים בנייתו של הבנין לא הסתיימה והוא לא היה ראוי לשימוש.על אף שבהליכים אחרים לצורך חיבור קו ביוב ולשם קבלת טופס 4 לבנין, הצהיר המערער כי הקמת המבנה הושלמה.ביהמ"ש העליון קיבל את טענתנו בקובעו כי ההליכים המשפטיים אינם "תכנית כבקשתך" בהם יכול פלוני לטעון פעם כך ופעם אחרת, ולסתור את דבריו שלו עצמו בהתאם לאינטרסים נשוא ההליך הרלבנטי.מכאן, שעה שהמערער טען כי בניית המבנה הסתיימה, כאשר הדבר תאם את צרכיו באותה עת, הוא מושתק מלטעון אחרת (לענין ארנונה) רק כיון שצרכיו השתנו.
